פרופ' פופובצר ופרופ' פיקסלר מפתחים רובוט המוחדר לגוף לריפוי סרטן

February 19, 2018

פרופסור רחלה פופובצר, ראש המסלול להנדסה ביו-רפואית מהפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין ופרופסור דרור פיקסלר, ראש המכון לננו טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן מפתחים, בשיתוף עם הדוקטורנט ערן בר נוי ועם הדוקטורנטית מריאנה בידרמן, פריצת דרך משמעותית בעולם הרפואה. החוקרים מפתחים ננו רובוט המטפל בצורה אישית בחולי סרטן ואף בחולים פחות מורכבים.

החלקיקים שפיתחו החוקרים פועלים רק בהינתן מספר תנאים ביחד. "רוב המחלות לא בנויות על מארקר ביולוגי אחד אלא מדובר בצירוף של כמה מארקרים ביולוגים והיתרון של הננו-רובוט הוא שהוא יודע לזהות אם מתקיימים כמה תנאים על מנת לשחרר את התרופה כלומר אם מתקיים תנאי א' ב' וג' רק אז תשתחרר התרופה". אומרים החוקרים ומוסיפים: "כיום שאדם מקבל תרופה כימותרפית או ביולוגית הוא מקבל אותה באופן גורף ואגרסיבי, בלי להתחשב במדדים שונים בגופו של האדם. כאן היתרון הוא שהתרופה תהיה ממוקדת ולא תהרוס תאים בריאים לשווא והיא תינתן רק כאשר מתקיימים התנאים המחייבים שחרור של תרופה. ובנוסף לזה, המינון המאוד ספציפי יינתן רק בהתקיימותם של כמה תנאים בו זמנית – כלומר הננו רובוט הזה פועל בסוג של שיקול דעת מתוכנת. כלומר, תכנתו אותו מראש לפעול בשיקול דעת על ספקטרום רחב של כמה  מצבים  ומדדים בגוף".

פרופ' פופובצר מוסיפה כי אחד מתחומי המחקר האינטנסיביים והמרתקים ביותר כיום הוא הטיפול הרפואי המותאם, המבוסס על הגנטיקה של החולה הספציפי. "מכיוון שכל אדם בעולם הוא ייחודי, עם מטען גנטי שונה, ברור שהטיפול בכל אחד חייב להיות שונה.

במעבדה שלי אנו מפתחים כלים לרפואה מותאמת אישית". אומרת פרופ' פופובצר ומוסיפה שהדבר נעשה כך משום שהשונות בגנים גורמת לכל אחד להגיב באופן אחר למחלות שונות - כגון מחלות זיהומיות, דלקתיות וכדו'. החולים הם בעלי סיכון משתנה למחלות לב, לסרטן, היכולים להשפיע השפעה מכרעת על כל מרכיבי הבריאות שלנו.

פרופ'  פופובצר חברה לפרופ' דרור פיקסלר שבמעבדה שלו מפתחים כלים אופטיים ייחודים על בסיס ננופוטוניקה ויחד הם פיתחו את הננו רובוט החדש. "בתחומים שונים בעולם הרפואה כבר נעשה שימוש בטכנולוגיות מזעריות" אומר פרופ' פיקסלר. "בשנת 2012, לדוגמה, אישר מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) לשווק חיישן לבליעה שאפשר לשלב בגלולות. החיישן, שגודלו כגרגיר חול, נועד לסייע למטופלים לדבוק במשטר התרופות שלהם ולאפשר לרופאים לעקוב אחר המדדים הפיזיולוגיים שלהם. שילוב של ננופוטוניקה ברפואה הוא תחום מאוד מבטיח בשנים האחרונות ויש לנו בו תרומה מכריעה".

במחקר המשותף פיתחו החוקרים ננו רובוט המשלב ננו חלקיק זהב שהחישה שלו מתבצעת ע"י מערכת CT ייחודית שגילתה פרופ' פופובצר, עם צבען פלואורסנטי (פלואורופור) שמתגלה על ידי מערכת הדמיה של זמני חיים של פלואורסנציה (FLIM) שפיתח פרופ' פיקסלר. הננו רובוט החדש יכול לממש שערים לוגיים ממש כמו מחשב ובכך לחוש תנאים סביבתיים אישים בתוך גוף האדם.

מחקרם של החוקרים פורסם לאחרונה בעיתון Journal of Biophotonics ועורר הדים עצומים בעולם ופורסם במוסף הבריאות של העיתון  'ישראל היום'.

 

 בתמונה: מריאנה בידרמן, ערן בר נוי, פרופ' דרור פיקסלר ופרופ' רחלה פופובצר.

 

Please reload

פוסטים נבחרים

אלפי סטודנטים לעתיד הגיעו ליום הפתוח באוניברסיטת בר-אילן

February 10, 2019

1/10
Please reload

פוסטים אחרונים
Please reload

חיפוש לפי תגיות