להוריד את השאלטר של התא הסרטני,

פרופ' אורי ניר, הפקולטה למדעי החיים

מעבדות מחקר בכל העולם מחפשות טיפול שיוכל להתמודד עם האגרסיביות ועם העמידות של גידולים סרטניים שניוניים (גרורות). התרופה EMIZIL, שפיתח פרופ' אורי ניר, דיקן הסטודנטים ומומחה לחקר הסרטן באוניברסיטת בר-אילן, עשויה להציל את חייהם של החולים בסוגי סרטן גרורתי בכל העולם

פרופ' אורי ניר, חוקר בכיר בפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן והאחראי על המסלול הביו-טכנולוגי באוניברסיטת בר-אילן, שותף למאמץ הכלל-אנושי למציאת תרופה מתאימה לגידולים סרטניים גרורתיים. מעבדתו של פרופ' אורי ניר, ששימש דיקן הפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן בשנים 2013-2009, הגיעה לפריצת דרך בתחום.

ברוב המקרים, כאשר מגלים גידול סרטני אצל אדם בשלב מוקדם יחסית כשהסרטן מוגבל לאבר מסוים, ישנם כמה טיפולים שיכולים לסייע כגון הקרנות, ניתוח להסרת הגידול וכימותרפיה. טיפולים אלה יאפשרו לאדם להחלים ולחיות עוד שנים רבות וטובות. אבל אם מתברר שתאים אחדים נפרדו מן הגידול הסרטני ויצרו גרורות במקומות אחרים בגוף – גם התרופות החדישות ביותר לא יועילו.

 "התאים הסרטניים שיוצרים גרורות הם תאים עם יכולות הישרדות שאין לשום תא אחר," מסביר פרופ' ניר "יכולת זו מאפשרת  להם 'לקרוא' לכלי דם שיזינו אותם, ליצור מעברי חמצן, לזמן לעצמם כל אמצעי שהם צריכים כדי להתקיים ולהתפתח לכדי גידול חדש. כמטפורה אפשר לחשוב על אדם שיצא מן העיר ללא כל ציוד, הגיע לגבעה שוממה ולא רק שהצליח לשרוד על הגבעה השוממה אלא הצליח, יש מאין, להקים תשתית של מים, חשמל, מזון, תחבורה – המאפשרת לו לחיות ולשגשג. התאים הללו עמידים לטיפולים הקיימים והתמודדות עמם היא אתגר רציני העומד לפני המדענים," אומר פרופ' ניר.

פרופ' ניר וצוות מעבדתו התמקדו ביכולות ההישרדותיות של תאים אלו, המעידות על אפשרות לייצר אנרגיה גם בתנאים חריגים, וחיפשו אחר רכיב ייחודי המאפשר ייצורה של אנרגיה בתנאים אלו – מחשבה זו הובילה אותם לגילויים מהפכניים.

"בגרעין של כל תא יש חדר בקרה שאומר לתא איך עליו להתנהג, סביבו יש אברונים, מעין תחנות כוח לייצור אנרגיה," מתאר פרופ' ניר. "אנו בחרנו להיכנס לתוך תחנות הכוח הללו, שיש בכל תא בגוף, כדי לראות אם נוכל לגלות בהן רכיב שלא נמצא בתאים נורמליים ונמצא בתא גרורה סרטני, המסוגל לייצר אנרגיה רבה כל כך. ואכן, בתוך תחנות הכוח מצאנו חלבון מסוים שלא נמצא בתחנות כוח של אף תא נורמלי בגוף שלנו – אף תא למעט – תא זרע. הגן שמקודד את החלבון הזה נמצא גם אצל נשים וגם אצל גברים אבל רק אצל גברים תאי זרע פותחים את הגן ומייצרים את החלבון. תאי גרורה סרטניים למדו להשתמש בגן המקודד הזה ולייצר את החלבון הדרוש להם.

"תא סרטני אגרסיבי אימץ אפוא יכולת של תא זרע, התא היחידי שמתפקד מחוץ לגוף; הזרע מגיע למלוא הפוטנציאל שלו בתעלה הנקבית, בתנאי עקה כאשר אין לו אספקת חמצן או דם ודווקא שם הוא צריך לנוע במהירות וצורך אנרגיה רבה. תאי זרע מייצרים כמעט יש מאין את האנרגיה הזאת – בזכות הרכיב החלבוני הייחודי."

מעבדתו של פרופ' ניר היתה הראשונה לזהות את החלבון הזה ומכאן המשיכה לבחון את חיוניותו לקיומו של תא של גידול גרורתי. "בשלב הראשון פיתחנו אמצעים שונים לפגיעה בחלבון זה ולחיסולו, בניסויים במבחנה ובניסויים בחיות מעבדה, וראינו שהתאים האגרסיביים הללו פשוט מתים. בשלב השני בדקנו מה יקרה אם ניקח את הגן מתאי זרע ונכניס אותו לתאים נורמליים לא סרטניים. בעקבות השינוי המהונדס הבודד נוצרו גידולים אגרסיביים בתהליך דמוי סרטני. מכאן ומכאן, העידו תוצאות הניסויים על תפקידו המהותי של רכיב זה לקיומו של התא הגרורתי האגרסיבי והובילו אותנו לחפש תרופה סינתטית, כלומר, חומר שייכנס לכל תאי החולה – אלה הבריאים ואלה הסרטניים – ויהרוס את החלבון הספציפי שקיים רק בתאים הסרטניים (ובתאי זרע).

"חיפוש אחר חומר כזה מחייב מאמץ ביו-טכנולוגי גדול, ולצורך כך רתמנו את הרובוט המתוחכם מתוצרת חברתTecan  השוויצרית. רובוט ממוחשב זה בעל זרועות מתאימות יכול לבצע מגוון רחב של תגובות ביו-כימיות מולקולריות, לפענח אותן ולעבד את המידע המתקבל בהן. מתוך 100,000 חומרים היכולים תאורטית לפגוע בחלבון, זיהה בעבורנו הרובוט את האחד היעיל ביותר אשר נקשר לחלבון ופוגע בפעילותו. וכך פריצת הדרך המחקרית הפכה לפריצת דרך מעשית ויישומית: החומר נמצא יעיל בהרג תאי גרורה של סוגי סרטן אלימים מאוד כגון סרטן כבד, סרטן לבלב, סרטן שד גרורתי וסרטן ערמונית ואינו פוגע בתאים בריאים; כמו כן נבחנה רעילותו של החומר ובניסויים שנערכו עד כה לא התגלו תופעות לוואי."  

מעבדתו של פרופ' ניר נמצאת עתה בקשרים עם חברות תרופות כדי להתחיל שלב שני של ניסוי התרופה המבטיחה. לחומר שעתיד להציל חיים, ששמו המדעי "0260", נתן פרופ' ניר את השם אמיצילEMIZIL . "שילוב בין שמה של סבתי, אם אבי, אמילי לשמה של דודתי צילי, שנספו בשואה – מסר של תקווה ומזור לאנושות, כפי שציווה לי אבי על מיטת חוליו," מספר פרופ' ניר.  

לכתבה על מחקרו של אורי ניר, מתוך חדשות כאן 11, (אוקטובר 2017) >>

  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon
  • BIU-16.jpg
צרו קשר

טלפון:​ ​03-5317848

מייל: Israel.Friends@biu.ac.il