ננו-חלקיקים ירפאו את סרטן הלבלב

סגנית הנשיא למחקר, פרופ' שולמית מיכאלי

 

הסטטיסטיקה אומרת ש-1 מכל 3 ישראלים יחלה בסרטן. פרופ' שולמית מיכאלי עומדת על סף פריצה מדעית, ומחקרה בתחום השתקת גנים באמצעות ננו-חלקיקים עתיד להביא מרפא למחלת הסרטן

לצורך קידום המחקר וייעולם של הפיתוחים עובדת פרופ' מיכאלי עם בתי חולים ומוסדות מחקר ברחבי הארץ. עם פרופ' אורנשטיין מבית החולים תל השומר היא מפתחת הכוונה של החלקיקים לתאי סרטן הלבלב; שיתוף פעולה עם פרופ' שי יזרעאלי מבית החולים שיבא מתמקד בגישות לגילוי המטרות של  RNA בסרטן הדם, תחת המטרייה של מרכזי המצוינות של I-CORE למחלות מורכבות; עם פרופ' אירית שגיא ממכון ויצמן עובדת פרופ' מיכאלי על שימוש בפרוטאזות להכוונת ננו-חלקיקים להשתקת תאי סרטן. לפרופ' מיכאלי מענקי מחקר ותמיכה של קרנות בינלאומיות, במסגרתם היא משתפת פעולה עם אוניברסיטת ייל בגילוי מולקולות RNA קטנות ומנגנון השתקת גנים בטפיל הגורם למחלת השינה, ועוד.

פרופ' שולמית מיכאלי היא חוקרת בכירה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, זכתה במענקים ובפרסים רבים בתחום מדעי החיים והרפואה וחברת ההנהלה האקדמית של הקרן הלאומית למדע. פרופ' מיכאלי היא מומחית עולמית בזיהוי ובאבחון מולקלות RNA קטנות שתפקידן בבקרת גנים הולך ומתבהר עם השנים. מעבדת המחקר שמנהלת פרופ' מיכאלי באוניברסיטת בר-אילן פיתחה כלים ייחודיים לבודד את המולקולות הללו ולקבוע את כמותן ואת תפקידן בתא. המידע שיסופק מזיהוי המולקולות והאִפיון שלהן ישמש בסיס שממנו יהיה אפשר לבנות כלים לאבחון ולטיפול בגורמים למחלות הסרטן ולמחלות גנטיות.

אחד הפרויקטים המחקריים המבטיחים ביותר שפרופ' מיכאלי עוסקת בו בימים אלו מתקיים בשיתוף פרופ' ז'אן פול ללוש מהמחלקה לכימיה בבמרכז לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן. המחקר עוסק בייצור ננו-חלקיקים להשתקה של גנים על מנת למגר תאי סרטן, כמו למשל, סרטן הלבלב – סרטן סופני שאין לו טיפול כיום, וסרטן הריאה – סרטן אלים והרסני. מחקר זה קיבל את חסותו של האיחוד האירופי באמצעות מענק ענקי של ארגוןSaveMe  האירופי, שמטרתו קידום מחקר לשיפור אבחון הסרטן ולטיפול בו. המחקר ייעשה באמצעות פלטפורמה המחברת בין ננו-חלקיקים ובין מולקולות RNA קטנות שמשתיקות את הגנים החשובים לשגשוג תאי הסרטן הפעילים, ומתוך מטרה להקטין את רעילות התרופות ופגיעתן בחולה.

לחלקיקים שמפתחת קבוצת המחקר שבאוניברסיטת בר-אילן יש פעילות כפולה, מסבירה פרופ' מיכאלי: "לחלקיקים יש מאפיינים מגנטיים ולכן אפשר לראותם באמצעות הדמיה ב-MRI, כלומר יעילותם הראשונה היא אבחונית. באמצעות החלקיקים אפשר לעשות הדמיה של רקמות הלבלב, הכבד או כל אבר אחר וכך לגלות תאים סרטניים בודדים בשלב מוקדם מאוד, עוד לפני שיש גידול נראה לעין באמצעים אחרים. תפקידם השני של חלקיקים אלו הוא טיפולי, דהיינו הרג תאי הסרטן. הצלחנו לעטוף את החלקיקים במולקולות silencing RNA (siRNA) שמשתיקות גנים ספציפיים המבקרים רשתות של ביטוי גנטי, שבהעדרן התא הסרטני אינו יכול לגדול ולהתחלק."

פרופ' מיכאלי והשותפים למחקר במעבדתה הגיעו להבנה מעמיקה בתהליכים שבהםRNA  הוא הגורם המרכזי להתפתחות מחלה. למעבדה גישות רבות לניתוח של מולקולות RNA ולבחינת תפקידן בתא. "הרעילות של החלקיקים נמוכה יחסית לתכשירים אחרים שמטרתם להכניס גנים או RNA לתאי האדם," מציינת פרופ' מיכאלי. "על חלקיק אחד לקשור מצד אחד מולקולה לצורך השתקה ספציפית של תא סרטני ולא תא נורמלי, ומצד שני מולקולה שתעזור לכוון את החלקיק רק לתא הסרטני. כך לא ייגרם נזק לתאים אחרים וגם לא יהיה בזבוז של חלקיקים. החלקיקים ייכנסו רק לתאי הסרטן וישתקו גנים שרלוונטיים רק לתא הסרטני. ההכוונה תהיה מדויקת למטרות אישיות (Personalized Medicine) ותוכל לתת מענה למחלה הספציפית של החולה. החלקיקים יראו את המולקולות שבגידול ויכווינו להרוג רק את המוטנטים הספציפיים. החלקיק יוכל לשמש גם לטיפול במחלות גנטיות מולדות, אם שיפור המצב תלוי בחיסול הגן המוטנטי."

"המכשול," מסבירה פרופ' מיכאלי, "הוא בכניסה לתוך התאים. אנחנו עוד לא מבינים הבנה מלאה של מנגנון הקשירה של ה-RNA לחלקיק, אך מבינים את מסלול תנועתו של החלקיק בתא. הקשר שהגענו אליו הוא מצוין, ההצלחות שלנו מדהימות ובקרוב נצא בפרסום הפיתוח שלנו בקהילה המדעית." נוסף על כך, בכוונת החוקרים להשיק חברת הזנק (סטרטאפ) שתייצר את הננו-חלקיקים משתיקי הגנים פה בארץ ותזניק את מעמדה של ישראל בעולם. משקיע סינגפורי תומך בהוצאת הפטנטים ותחזוקתם, ואנו מחפשים משקיעים נוספים כדי שנוכל למקסם את היכולות שלנו.

"הרעיון הנועז ופורץ הדרך הזה הוא דוגמה לרבים כמותו המגיעים מן האקדמיה, שמכשירה את האנשים שבעתיד יוכלו להשתלב בתעשייה. האוניברסיטה היא לב הייצור של ההון האנושי של המדינה. יש צורך לאומי לייצר מקומות עבודה ולפתח את התעשייה הביו-טכנולוגית בארץ. עד היום הוקמו בארץ מרכזי מצוינות שנועדו להחזיר לאקדמיה מוחות שברחו ממנה, אבל בהחזרת מוחות בורחים לעיצוב ולפיתוח התעשייה במדינה לא הושקע די. רבים מבוגרינו היושבים בנכר ישובו ארצה אם ייפתחו לפניהם אפשרויות תעסוקה מעניינות. אפשרויות כאלה יקומו מתוך מיזמים משותפים לאקדמיה ולתעשייה, אשר יזניקו קדימה את התעשייה הביו-טכנולוגית בארץ ויביאו אותה למימוש הידע וההון האנושי המצויים כאן."

  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon
  • BIU-16.jpg
צרו קשר

טלפון:​ ​03-5317848

מייל: Israel.Friends@biu.ac.il