ריצה, חברים ומוח מחודד

ד"ר איתן אוקון, חקר המוח ומדעי החיים

 

תוחלת החיים שלנו הולכת ועולה, והאוכלוסייה בעולם המערבי הולכת ומזדקנת וכתוצאה מכך הנטל על מערכת הבריאות, על הכלכלה ועל המשפחה מכלה את המשאבים שלנו. ד"ר איתן אוקון, מרצה בכיר וראש המעבדה לזיכרון, למידה ומחלות ניוון עצבי, מחפש מדדים לאבחון מוקדם של מחלות ניווניות ומציע דרכים לעכב את התפתחותן // זיו עדאקי

פרופסור אהוד בנין

"כאשר אנו מזדקנים ישנה ירידה נורמלית בתפקוד הקוגניטיבי; אבל בגיל 65 אחד מכל שבעה באוכלוסייה חווה שיטיון (דמנציה) מסוג אלצהיימר, ואצל בני 85 הסטטיסטיקה עומדת על אחד מכל שניים. היום אין פתרון למצב זה – לא תרופה יעילה ולא טיפול מעשי," אומר ד"ר איתן אוקון מהמרכז הרב-תחומי לחקר המוח ע"ש לסלי וסוזן גונדה (גולדשמיד) והפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן, מומחה לנוירו-אימונולוגיה, למידה וזיכרון, שהשלים משרת פוסט-דוקטורט במכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בבולטימור וחזר ארצה לאוניברסיטת בר-אילן להקים בה את מעבדתו.

ד"ר אוקון משרטט את המצב העגום שבו אנו נמצאים היום: "מספר החולים במחלת אלצהיימר או מחלות ניווניות אחרות של המוח הולך ועולה. ההוצאות הכלכליות לטיפול בחולים אלו הולכות ועולות, ואילו ההשקעה של חברות תרופות במחקר בתחום זה הולכת ויורדת משום שניסויים קליניים שהן עורכות נכשלים; הסיבה לכישלון המחקרים," מסביר אוקון "היא שהטיפולים נעשים בשלב מאוחר מדי. זה כמו שנרצה לטפל בגירוד בעור בכף ידו של אדם עם נמק ביד – כבר אין במה לטפל," מדגיש ד"ר אוקון.

"במעבדה שלנו, המעבדה לחקר הבסיס המולקולרי של למידה וזיכרון ומחלות ניוון עצבי, אנו משתמשים בטכניקות רב-תחומיות כדי להשיג שני יעדים: לזהות את המכניזם העצבי הקשור לליקויים קוגניטיביים קלים ובד בבד לחפש אחר סימנים ביולוגיים וביוכימיים (ביו-מרקרים) שיאפשרו לרופאים לזהות ולאבחן מטופלים בסיכון ולהתחיל בטיפול מונע לפני שהתסמינים מורגשים. זאת משום שבשלב שבו אנו רואים או חשים בתסמינים התנהגותיים של דמנציה מזדחלת או אלצהיימר ומחלות דומות, ההיפוקמפוס – האזור במוח שאחראי על יכולות הזיכרון והלמידה שלנו – כבר פגוע, וכבר מאוחר מדי לתקן זאת."

בעקבות ההבנה הזאת בחר ד"ר אוקון להתמקד במחקר ארוך טווח שיאפשר אבחון מוקדם של המחלה – הרבה לפני שיש תסמינים. "האתגר שעומד לפנינו הוא למצוא רמזים ביולוגיים וביוכימיים (ביו-מרקרים) במוח אשר מעידים שמחלה ניוונית עלולה להתפתח בעתיד, ולהציע אפשרויות התערבות וטיפול מוקדמות. מחקר כזה, יש לציין, מחייב שנים של מחקר ומעקב אחר קבוצות סיכון – זו השקעה לעתיד – רק בעוד חמישים שנה אנשים יוכלו להתחיל ליהנות מפֵּרות המחקר הזה," מדגיש ד"ר אוקון. 

"אבל בינתיים יש לנו מידע שמאפשר לנו להציע פעילות מונעת ומעכבת שכל אחד ואחת מאתנו יכול לעשות. אנו יודעים היום, שלא כבעבר, שגם במוח הבוגר ישנה התחדשות של תאי עצב. אחד האזורים שבהם נוצרים תאי העצב החדשים הוא ההיפוקמפוס – אותו אזור במוח שבלעדיו אין יכולות זיכרון ולמידה. אנו יודעים שכ-3,000 תאי עצב חדשים נוצרים בו מדי יום ביומו – אלא שרובם לא ישרדו. סיבת מותם של התאים היא שהם לא קיבלו אות להפעלה, כלומר, שלא גורו בנתוני חישה או קוגניציה חדשים. נוסף על כך, במוח הבוגר יורד מספר תאי העצב החדשים שנוצרים בכל יום." והנה אנו מקבלים רמז ראשון למה שעלינו לעשות – עלינו להיות פעילים, ללמוד דברים חדשים בכל יום ולאתגר את עצמנו. אבל לא די שנשב מול צג המחשב או האייפד שלנו ונשחק במשחק מחשבה חדש.

"כאמור, מספר תאי העצב החדשים הנוצרים במוחנו הולך ויורד עם הגיל, וכך מספרם של השורדים מצטמצם עוד יותר. חוקרים יודעים זה זמן רב שפעילות גופנית אירובית כגון ריצה מקדמת גדילה של תאי עצב בחלקים של המוח הקשורים בלמידה וזיכרון," אומר ד"ר אוקון, "וכך אחד הפרויקטים שלנו במעבדה עוסק במניעת הידרדרות קוגניטיבית באמצעות שילוב של פעילות גופנית עם סוגים אחרים של התערבויות כגון גירויים ויזואליים וחברתיים. המחקר שלנו מוכיח שהשילוב בין הפעילות הגופנית לגרייה החושית ולתקשורת חברתית יש לו השפעה סינרגטית – כל פעולה לבד מועילה במשהו, אבל השילוב של הפעילויות הללו כולן מועיל פי כמה ומעכב את ההידרדרות הקוגניטיבית." אז צאו לרוץ בפארק, היפגשו עם חברים, לִמדו משהו חדש – עזבו את הטלפון החכם כדי שהוא לא ישיג אתכם ביכולות שלו. 

 

  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon
  • BIU-16.jpg
צרו קשר

טלפון:​ ​03-5317848

מייל: Israel.Friends@biu.ac.il