אוניברסיטת בר-אילן פועלת לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית

בעידן של הקצנה מצד אחד ושל אדישות מצד אחר, הצורך בבירור מעמיק של ערכיה היהודיים והדמוקרטיים של ישראל הוא חיוני ואף הכרחי; באורח טבעי, קיבלה על עצמה הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן להוביל מאמץ זה, להיות בית גידול לחשיבה רעננה בנושא ולקדם מדיניות ציבורית ופוליטית בתחום.
לשם כך הקימה אוניברסיטת בר-אילן "מרכז למשפט יהודי ודמוקרטי" ייחודי ויחיד מסוגו בארץ ובעולם // זיו עדאקי

התקופה הסוערת שעוברת על מדינת ישראל בחודשים האחרונים, אינתיפאדת היחידים, הרצח בכפר דומא, מעצרם המנהלי של החשודים ברצח ויחסו של השב"כ אל העצורים, סרטון "חתונת השנאה" – כל אלה הרעישו את ישראל ואת השיח הציבורי והפוליטי, ההולך ומקצין ממילא. המתחים בחברה הישראלית נחשפים ומעלים סוגיות תשתית במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, ויציבותם של שני האלמנטים, המהותיים לקיומה של ישראל, עומדים לבחינה בעת הזאת.

מגילת העצמאות קבעה את מהותה של ישראל כ"מדינה יהודית" ובאותה עת אימצה ערכים ליברליים ודמוקרטיים של שוויון וחירות. זהות כפולת פנים זו שנויה במחלוקות ערכיות ומהותיות ומעוררת סבך של שאלות, למשל, האם מדינת לאום סותרת בהכרח זכויות מיעוטים דתיים ולאומיים אחרים; מדיניות ההגירה למדינה; המתחים בין מובָנים שונים של יהדות ובין זרמים יהודיים שונים; הזכות להתנגד לאופייה של המדינה כמדינה יהודית או דמוקרטית; השפעת זהותה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית על עיצוב משפטה, מרחבה הציבורי, מוסדותיה וחיי הכלכלה והתרבות שלה; ומקומם של המשפט העברי והיהדות בעיצוב משפט המדינה.

אוניברסיטת בר-אילן היא המוסד האקדמי היחידי בארץ שקיבל על עצמו את המשימה למסד את המחקר ואת ההוראה ולעסוק בסוגיות בוערות אלו, ולעשות זאת באופן שיקדם הן את ההבנה העיונית של המהות המשולבת של מדינת ישראל והן את היתכנותה כחזון פוליטי מעשי למדינת ישראל. ה"מרכז למשפט יהודי ודמוקרטי" בפקולטה למשפטים מכנס אליו אנשי אקדמיה, אנשי רוח, מורים, אנשי דת ופעילי ציבור – לעיסוק רחב יריעה, רב-תחומי ופלורליסטי בתחום זה.

המרכז, בראשותו של פרופ' שחר ליפשיץ דיקן הפקולטה, הושק בשבוע שעבר בכינוס בינלאומי של שלושה ימים (30-28 בדצמבר 2015), שבו השתתפו חוקרים מהארץ ומהעולם, פרופ' רות גביזון, פרופ' ידידיה שטרן, פרופ' מנחם מאוטנר, פרופ' משה הלברטל, פרופ' רות הלפרין קדרי; שמונה שופטי בית המשפט העליון, בהם שלושה מנשיאי בית המשפט העליון בעבר ובהווה: נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור; השופט (בדימוס) אהרון ברק והשופטת (בדימוס) דורית בייניש; השופט ג'ובראן, השופט רובינשטיין, השופט הנדל, השופט מלצר והשופטת ברק ארז; וכן אנשי רוח, רבנים, דיינים ואנשי דת: הרב יאיר בן-מנחם, דיין בית הדין הרבני האזורי בנתניה, הקאדי ד"ר איאד דחאלקה, דיין בית הדין השרעי לערעורים בירושלים האב ניפון מיצוליס, דיין בית הדין היווני-אורתודוכסי ביפו, הרבנית גילה סדן והסופר חיים באר.

פרופ' שחר ליפשיץ, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן אמר: "הפקולטה למשפטים קיבלה על עצמה את המשימה להוביל לפיתוחו של שיח משפטי פלורליסטי, המחויב באופן עמוק לאופייה היהודי דמוקרטי של מדינת ישראל". השופטת (בדימוס) דורית בייניש, נגידת האוניברסיטה הפתוחה, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון, בירכה על הקמת המרכז החדש וציינה שזהו אתגר קשה מאוד.

אולם אך טבעי הוא שאוניברסיטת בר-אילן תוביל את המהלך הזה מתוך מיקומה הייחודי בהוויה הישראלית, המשלב מסורת ומצוינות אקדמית, ומתוך עיסוקה הרב בשאלות מהותיות של חברה, דת ומדינה ומעורבותה ביצירת שיח רב-תחומי, המבקש למצוא איזון ולהציע הסדרים בסוגיות אלו. "המרכז נועד לספק לחברה הישראלית פלטפורמה לדיאלוג בין קבוצות שונות בחברה ולפיתוח שיח משפטי חדש יהודי ודמוקרטי," אמר פרופ' ליפשיץ, ונשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, שבירכה על הקמת המרכז לפני באי הכינוס, הוסיפה: "אני נפעמת מכך שהפקולטה למשפטים בבר-אילן כינסה דוברים בעלי דעות שונות, פלורליסטיות. אני חושבת שדברי הביקורת הנוקבים ששמענו מחלק מהמרצים היא חלק מגדולתו של הכינוס הזה ותהיה גם חלק מהמרכז לשמו התכנסנו. [...] בכך חשיבותו של המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי – בקידומו של שיח שישמיע את הקולות השונים הקיימים בחברה הישראלית, למצוא את המשותף והמאחד בערכים היהודים והדמוקרטיים. השיח הזה, שעליו ישקוד המרכז עשוי לאחות את הקרעים בחברה הישראלית תוך מתן ביטוי לעמדות השונות, לדתיות ולחילוניות. אם יעלה בידכם להשיג את המטרות האלה יהיה זה שכרנו של כולנו."

בפאנל שפתח את הכינוס דנו הדוברים באפשרות שהצימוד יהודי ודמוקרטי ימשיך לכונן את זהותה המשפטית של המדינה. השופט בדימוס, פרופ' אהרון ברק תמך בצימוד וסבר שכשופט פירש את הצימוד באופן כזה ששני מרכיביו, היהודי והדמוקרטי, אינם סותרים זה את זה. פרופ' מנחם מאוטנר סבר כי לצד ההגדרה של המדינה כיהודית ודמוקרטית יש מקום לעגן את הזכויות האישיות והקיבוציות של הערבים בהגדרתה. פרופ' משה הלברטל התווה את תנאי המינימום הנדרשים כדי לאפשר קיום משותף של הזהות היהודית והדמוקרטית. פרופ' שחר ליפשיץ קרא ליצירת אווירה של דיאלוג מכבד בין ציבורים שונים בחברה הישראלית.

פאנל אחר עסק בזכויות מיעוטים ובכינון חוקה בחברה מפוצלת, נושאים בוערים בחברה הישראלית. ד"ר בקשי הראה כיצד ישראל, כמדינת לאום, מכבדת את התרבויות והזכויות של כלל אזרחיה, למשל, מקיימת מערכת חינוך ממלכתית בשפה הערבית במימון מדינתי מלא; בעוד צרפת, שאינה מדינת לאום, אינה מאפשרת כלל חינוך מלכתי בשפה הערבית למיעוט הגדול דובר הערבית החי בה, ואף יש בה מדיניות חקיקה הפוגעת בתרבות המוסלמית, למשל, באיסור כיסוי ראש במערכת החינוך ואיסור כיסוי גוף, בורקא, ברשות הרבים.

ד"ר פינטו, הדגישה שהרחבת זכויות שפה – למשל, שילוט רחובות כבישים בערבית, כיתוב בערבית באתרי אינטרנט של גופים המשרתים את כלל האוכלוסייה בישראל, וכך גם באוטובוסים ובתחנות אוטובוס ובכריזה ברכבת – אינה מאיימת על מעמדה של העברית ועל אופייה היהודי של ישראל; יתר על כן, היא תוריד את רמת הניכור של המיעוט, תייצר גשר לשיח בחברה ותחזק את אופייה הדמוקרטי של ישראל.

שופטי בית המשפט העליון ומרצי הכינוס ערכו כיתות אמן לסטודנטים באוניברסיטה והתמקדו בטקסטים יהודיים ודמוקרטיים. כך למשל, ניתחה פרופ' רות גביזון את מגילת העצמאות; השופט ג'ובראן עסק בהפליה ובדיון המשפטי על ועדות הקבלה ליישובים שונים; והשופט הנדל עסק במגילת רות ובשאלות גיור. 

בערב השני של הכינוס נערך מופע אמנותי, ובו המחיזו שחקנים קטעים חוקתיים מכוננים בהיסטוריה של ישראל. ביום השלישי של הכינוס נערכו שני ערבים ספרותיים, האחד סביב ספרה של השופטת פרופ' דפנה-ברק ארז "חוקים וחיות אחרות" והאחר סביב ספרם של עמוס עוז ופניה עוז זלצברג "יהודים ומילים".

פרופ' ליפשיץ וד"ר אורי אהרונסון, מארגני הכינוס, מסכמים: "הכינוס היה דוגמה מרוכזת לפעילותו של המרכז. בחזוננו אנו רואים את המרכז מוקד לחשיבה חדשה על עיצוב המשפט והחברה בישראל בדרך המשלבת ערכים יהודיים ודמוקרטיים, על מגוון המשמעויות של מושגים טעונים אלה. המרכז יעסוק בפעילות אקדמית מסורתית של מחקר והוראה וכן בפעילות מוכוונת קהילה, שמטרתה השפעה ישירה על השיח הציבורי הישראלי ויצירת מהלך מהותי שיוביל שינוי חברתי, משפטי, אקדמי ומעשי במדינת ישראל ובעולם היהודי, ויעצב רעיונות וחשיבה מהפכניים בתחום זה, שיילמדו בארץ ובעולם כולו."

  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon
  • BIU-16.jpg
צרו קשר

טלפון:​ ​03-5317848

מייל: Israel.Friends@biu.ac.il