ברית הזוגיות

פרופ' שחר ליפשיץ, הפקולטה למשפטים

הרחבת חוק "ברית הזוגיות" עומדת על סדר יומה של כנסת ישראל. פרופ' שחר ליפשיץ, מומחה לענייני משפחה, שהיה ממנסחי הצעת חוק "ברית הזוגיות", מפלל לפשרה אזרחית-דתית ממשית // זיו עדאקי

ישראל גאה בהיותה מדינה דמוקרטית ליברלית השומרת על זכותם של בני כל הדתות. אבל, לדברי פרופ' שחר ליפשיץ, מומחה לענייני משפחה, צדק של ממש תלוי בשינוי מהותי בחוקים העוסקים בנישואין ובגירושין במערכת המשפט הישראלית. "לרבנות יש סמכות מוחלטת בנושאים אלו והיא מוכתבת על פי עקרונות יהודיים אורתודוקסיים. רבבות אנשים, אשר אינם עומדים בהגדרתה של שום דת או משתייכים לקטגוריות שונות של פסולי חיתון לפי הרבנות, אינם יכולים להינשא כלל במדינת ישראל," אומר פרופ' ליפשיץ. "המונופול הדתי בתחומים אלו הוביל את בתי המשפט האזרחיים לפתח את מוסד ה'ידועים בציבור' כתחליף חילוני לנישואין ולגירושין, והדבר הביא לכך שגם בני זוג שגרו יחדיו אך מעולם לא החשיבו את מערכת היחסים שלהם כמחייבת חוקית, בעת פרֵדה בית המשפט כופה עליהם מחויבויות כאילו היו נשואים. לפעמים פסיקה כזו נובעת מההנחה שכל זוג לא נשוי שחי יחדיו נשללה ממנו הזכות להינשא בידי הממסד הדתי; ומתוך חיפזון 'לתקן' את מה שנתפס כעיוות לא-ליברלי של חוקי הרבנות, בתי משפט חילוניים פסקו פסיקות שאף הן אינן ליברליות כלל."

 

עיוות נוסף שעליו מצביע פרופ' ליפשיץ קשור במעמדם של בני זוג נשואים המקיימים במקביל קשר מחוץ לנישואים ומבקשים הכרה של המדינה כקשר בין ידועים בציבור. בעבר, סבר השופט אלון כי הכרת המדינה בקשר כזה שקולה להכרה בביגמיה. אחרים סברו כי הכרת המדינה בקשרים הללו נועדה לסייע למסורבי גט או מסורבות גט לקבל הכרה בקשר החדש שיצרו. לדעת פרופ' ליפשיץ, יש מקום לגישה זו רק אם מדובר במסורבי גט, אולם בפועל זוכים בהכרה זו גם הקשרים הזוגיים של סרבני הגט באופן שהופך את העניין לתמריץ לסרבנים. הניתוח של פרופ' ליפשיץ מלמד אפוא שהמדיניות הנוהגת כעת היא בבחינת יצא שכרו בהפסדו – לכל הצדדים והוביל אותו, במסגרת פרויקט חוקה בהסכמה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ליזום את הצעת חוק ברית הזוגיות, חוק המושתת על פשרה."מצד אחד יצירת מסלול זוגיות אזרחי רשמי ומוכר על ידי המדינה, שיהיה פתוח לכל המעוניין ויוסדר באמצעות כללים אזרחיים. מצד אחר ביקשנו להבטיח שהמסלול שייווצר לא יוכר כנישואין על פי ההלכה, מתוך הרגישות לחשש הדתי מפני ממזרות (ממזר על פי ההלכה הוא מי שנולד לאישה נשואה מחוץ למסגרת הנישואים) ולקרע בעם שעלול להיווצר אם חשש זה לא יתבטל. עוד התחשבנו בסמליות שמייחסים דתיים להכרת המדינה בנישואין הדתיים דווקא, ולכן הנישואין, להבדיל ממסלולי זוגיות אחרים, נותרו כמסלול הלכתי. ואולם לצד מוסד הנישואים הדתיים המלצנו על כינונו של מוסד חדש: 'ברית הזוגיות'. ברית הזוגיות תאפשר לזוגות שאינם נשואים להירשם רשמית כבני זוג המחויבים זה לזה ומוּחלות עליהם כל הזכויות והחובות האזרחיות – אבל לא הדתיות – שמהן נהנים זוגות אשר בחרו להתחתן בטקס אורתודוקסי."

 

בשנת 2010 קיבלה כנסת ישראל את "חוק ברית הזוגיות", אולם בעוד הנוסח המקורי, שפרופ' ליפשיץ הוא ממנסחיו, כלל פתרון לכל פסולי החיתון ובהם כוהן וגרושה, בני זוג מאותו מין ובני זוג מדתות שונות, החוק שהתקבל אִפשר רישום נישואין אזרחי אך ורק לזוגות המוגדרים חסרי דת. לדעת ליפשיץ, בכך רוקַן רעיון ברית הזוגיות מתוכנו. לטעמו, "במאבק בין החוק החילוני לחוק הדתי, המטרה אינה שצד זה או אחר ינצח – אנו זקוקים למסגרת של פשרה שתתמוך במטרה החשובה באמת: מתן מענה למגזרים שונים בציבור הישראלי על פי היסוד החוקתי ועל פי ההכרזה בדבר זכויות האדם של האו"ם, שאושררה על ידי ממשלת ישראל, ולפיה: 'כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה, ללא הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת'," מדגיש פרופ' ליפשיץ. "הרעיון הרחב של ברית הזוגיות עומד שוב לפתחה של כנסת ישראל, ואני מקווה שהפעם יעבור החוק בגרסתו המרחיבה כך שמגוון רחב יותר של אזרחי ישראל יזכו לצדק ממשי."

פרופ' ליפשיץ הוא דיקן הפקולטה למשפטים, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וחבר לשעבר בוועדה הממשלתית לחלוקת החיסכון הפנסיוני. פרופ' ליפשיץ משמש יו"ר שותף בפורום לשיתוף פעולה בין בית המשפט העליון של ישראל לאקדמיה המשפטית, ארגון אשר ייסד בשיתוף המשנה לנשיא אוניברסיטת בר-אילן פרופ' יפה זילברשץ ונשיאת בית המשפט העליון לשעבר השופטת דורית בייניש. פרופ' ליפשיץ מאמין שלחברי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן יש תפקיד חשוב ביצירת סטנדרטים משפטיים שיבטיחו יחס הוגן כלפי זוגות אשר אינם מוכרים כנשואים על פי המשפט היהודי האורתודוקסי מכל סיבה שהיא; באופן כללי מאמין ליפשיץ בתפקידה הקהילתי של הפקולטה למשפטים, ולכן הפקולטה בראשותו היא היחידה שבה כל סטודנט משתתף כחלק מתכנית הלימודים בפעילות קלינית לטובת יחידים במצוקה ומטרות חברתיות. כמו כן הוא יזם קשרים בין הפקולטה ובין היועץ המשפטי לממשלה ואף הוקמה קליניקה של תלמידי הפקולטה אצל היועץ המשפטי לממשלה. בד בבד נוצרו בשנים האחרונות קשרים הדוקים גם עם מחלקת החקיקה של הכנסת, משרדי עורכי דין מובילים ושופטי בית המשפט העליון, והכול כדי שהפקולטה וחבריה יתרמו לקהילה ולחברה שבתוכה הם חיים.

  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon
  • BIU-16.jpg
צרו קשר

טלפון:​ ​03-5317848

מייל: Israel.Friends@biu.ac.il