החלטה ממוחשבת

פרופ' שרית קראוס, מדעי המחשב והמרכז לחקר המוח

מהסלון בבית, דרך חדר החקירות ועד החלל החיצון


האפליקציות של פרופ' קראוס וצִוותה משמשות במגוון רחב בתעשייה: 


•    מערכת המלצות לצפייה בטלוויזיה ב-VOD על פי נתונים אישיים – פותחה בעבור חברת אורקה. 
•    מערכת לאימון חוקרים. בפרויקט עם משטרת ישראל, שהחל לפני חודשים אחדים, נבנית מערכת שמאמנת חוקרים בעריכת חקירות במטרה לשפר את יכולותיהם להביא לחשיפת האמת. 
•    פרופ' קראוס ייעצה לבית החולים שיבא בבניית קלינאית תקשורת ממוחשבת. 
•    אפליקציה סודית לחברת אלביט משמשת לעריכת סימולציות אימון לטייסים ולאנשי צבא. 
•    בפרויקט האירופי MARS-500 התאמנו אסטרונאוטים במערכת שפיתחה פרופ' קראוס במצבים שבהם דרושה עבודת צוות – פרויקט זה נעשה בשיתוף פרופ' ברברה גרוס מאוניברסיטת הרווארד.
 
 

פרופ' שרית קראוס, מן המחלקה למדעי המחשב והמרכז לחקר המוח ע"ש לסלי וסוזן גונדה (גולדשמיד) בבר-אילן, מעורבת בפיתוח אפליקציות בתחומים רבים: ביטחון, בריאות, איכות הסביבה ועוד; מחקריה בתחום הבינה המלאכותית זיכו אותה בפרס אמ"ת לשנת 2010

 

פרופ' קראוס בונה מערכות אינטליגנטיות שיוצרות תקשורת אינטליגנטית עם אנשים ומסייעות לקידום אינטרסים שונים בדרך של משא ומתן. ייחודה של העבודה המחקרית של פרופ' קראוס ושל המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן בכלל היא ביישומיות שהיא מוכוונת אליה. הסוכן הממוחשב האינטליגנטי, כפי שמגדירה פרופ' קראוס את המערכת, יכול לסייע לאדם בקבלת החלטות, בשכנוע במשא ומתן וניהולו ובזיהוי כוונות ואינטרסים של האדם העומד מולו בין אם הוא חבר, בין אם הוא ידיד ובין אם הוא אויב.

 

המערכות של פרופ' קראוס עוררו עניין רב בתעשיות הביטחוניות בארץ ובעולם, וכמה מהן מיושמות היום בנמלי תעופה, בבניינים ציבוריים אחרים ובגבולות. דוגמה לכך היא מערכת שפרופ' קראוס היתה מעורבת בבנייתה ומופעלת בנמל התעופה בלוס אנג'לס, אחד מנמלי התעופה העמוסים בעולם. המערכת מסייעת בהחלטה היכן לבצע בדיקות פתע בקרב באֵי נמל התעופה. החשיבות היא בגורם ההפתעה, שאינו ניתן לפענוח תצפיתי ואינו מאפשר לגורמים עוינים ללמוד את השיטה ולעקוף אותה. המערכת מיושמת בהצלחה ומאפשרת תפיסה של מבריחי סמים, טרוריסטים ופושעים אחרים. ההצלחה של מערכת זו הובילה לפיתוח מערכות פטרול יעילות ביותר גם בארץ, כגון מכוניות אוטונומיות המפטרלות בשנים האחרונות לאורך גדרות ביטחון. "תפקידי בפיתוח המערכת," אומרת פרופ' קראוס "היה מציאת אלגוריתם מתמטי למכוניות הרובוטיות הללו כך שיוכלו לתפוס את היריב באופן הטוב ביותר. המערכת הזאת נבנתה בשיתוף פרופ' גל קמינקא וד"ר נועה אגמון מן המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן."

 

בפרס אמ"ת זכתה פרופ' קראוס על פיתוח מערכות הנושאות ונותנות עם אנשים. "כאן לא מדובר ביריבים באמת, אבל גם לא ממש בחברים. לכל אחד אינטרס אחר, וצריך להגיע להסכמה. פיתחנו  מערכת שמנהלת משא ומתן בסוג של משחקים שפיתחנו, והקנינו לה גם רגישות תרבותית. גרמנו לה לשחק באופן אחר מול אנשים ממדינות שונות – ארה"ב, מדינות ערב, ישראל ועוד. השימושים של המערכת הם לאימון ולהדרכת גורמים מקצועיים במשא ומתן ובמחקרים בפסיכולוגיה הבוחנים איך אנשים במדינות שונות פועלים בהקשרים דומים." הרעיון הזה קשור קשר הדוק לחייה הפרטיים הלא שגרתיים של פרופ' קראוס. לפרופ' קראוס שלושה ילדים גדולים ביולוגיים ושני ילדים קטנים מאומצים: הילדה ממוצא אתיופי והילד, שנולד פג, מתמודד עם קשיים שונים. כאשר פרופ' קראוס היתה צריכה לשכנע את הילד שלה ללכת לטיפולים פיזיותרפיים פעמיים בשבוע – היא נאלצה להתמודד עם סירובו העקשני של הילד. כך נולד פרויקט לפיתוח מערכת שמסייעת לצוות הרפואי לעודד ולשכנע את החולים להגיע לטיפולים בתדירות הרצויה ולקחת בזמן את כל התרופות הרשומות להם. "הסוכן הממוחשב יעשה את פעולת השכנוע טוב יותר מכל אדם, הוא לומד את האדם שמולו, הוא יצירתי בתגובותיו, הוא משנה את הצעותיו בהתאם לקשיים שעולים בסיטואציה," מסבירה פרופ' קראוס.

 

"הדבר המושך במערכות ממוחשבות הוא שהן נוגעות לכל תחומי חיינו," אומרת פרופ' קראוס. "מערכות השכנוע שאנו עובדים על פיתוחן עוסקות גם באינטרס של ציבור, למשל – שמירה על הסביבה. יש לנו אפליקציה הקשורה לנהיגה במכונית שפותחה בעבור מרכז המחקר הישראלי של ג'נרל מוטורס. הנהג רוצה להגיע כמה שיותר מהר אך גם חשוב לו להקטין את צריכת האנרגיה ואת זיהום האוויר. האינטרסים של המערכת הם חיסכון באנרגיה והקטנת הזיהום בלבד. גדולתה של המערכת היא שהצעותיה לנהג והמידע שהיא מספקת לו בדבר מסלולי הנסיעה המועדפים יאפשרו הן לחסוך באנרגיה ובזיהום והן להגיע בזמן סביר. זה עובד למשל גם בבניין חכם ‒ כאן המערכת נותנת המלצות לאנשים בחדר כך שיחסכו באנרגיה ויהיו מרוצים גם אם לא ישבו בחדר עם סוודר בקיץ.

 

מאחורי כל המערכות הללו עומדת טכנולוגיה משותפת המתבססת הן על מודל מתמטי של הבעיה, המעוצב בעזרת תורת המשחקים או תורת קבלת ההחלטות, והן על תאוריות פסיכולוגיות. "אנשים אינם מתפקדים כמו מודל מתמטי, כלומר, הם אינם 'רציונליים'. לכן אנו מנסים לבנות מודל אנושי יותר, מורכב יותר. אנו בוחנים אילו נתונים לוקחים אנשים בחשבון, איך קבלת ההחלטות שלהם עובדת, ומזינים זאת לתוך המודל המתמטי של המערכת הממוחשבת וכתוצאה מזה הוא מקבל החלטות. המודל הזה קשה לבנייה, אותו אדם במצבים דומים לא מקבל תמיד אותה החלטה, והמצב מסובך עוד יותר כשמדובר ביותר מאדם אחד, קל וחומר באוכלוסייה שלמה. לשם כך צריך להזין את הסוכן בדוגמאות רבות ככל האפשר. "היכולת שהגענו אליה היום מאפשרת לנו לבנות מערכות שבמצב מסוים יהיו יעילות יותר מן האדם, אך עדיין ברגע שמדובר במצב כוללני יותר, מורכב יותר, המחשב אינו משתווה לאדם. המחשב לא מחליף את האדם, השילוב של המחשב והאדם מביא לאופטימיזציה של היכולות האנושיות שלנו ומפנה לנו זמן ומשאבים נפשיים ואינטלקטואליים למשימות שאינן שגרתיות, משימות שהמחשב אינו יכול להן," אומרת פרופ' קראוס

לכתבה מתוך מקור ראשון: האמא של הרובוטים עוזרת למשטרה בחדר החקירות >>

  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon
  • BIU-16.jpg
צרו קשר

טלפון:​ ​03-5317848

מייל: Israel.Friends@biu.ac.il