לחצות את השממה.

פרופ' גל קמינקא, מדעי המחשב

פטרול סביב גבולות, סריקת בתים, איתור נפגעים במקומות מוכי אסון, טיפול באוכלוסייה מבוגרת, הנדסה רפואית וביו-רפואה – ללא מגע יד אדם. הידע קיים, ההון האנושי המבריק, היצירתי והמחויב גם הוא קיים אבל בשביל לחצות את "השממה" דרוש הקשר עם העולם העסקי || פרופ' גל קמינקא מהפקולטה למדעי המחשב הוא אחד החוקרים המבריקים בתחום הבינה המלאכותית בעולם. בשיתוף עם חוקרת המוח הנודעת פרופ' שרית קראוס, כלת פרס אמ"ת, ועם קבוצת החוקרים הגדולה בארץ, הוא מפתח רובוטים המתוכננים לחשוב על אחרים ולעבוד בשיתוף פעולה בינם ובין עצמם ובינם ובין בני אדם // זיו עדאקי

הידע שיכולה לספק האקדמיה בתחום הרובוטיקה הוא עצום אבל התעשייה נשארה מאחור. מחד גיסא אנשי השטח בתעשייה יודעים מהם הצרכים המעודכנים ביותר, מה דרוש להם כדי לפתח את הרובוט המתאים למשימה המסוימת אך אין להם מספיק מידע ברובוטיקה, מאידך גיסא, באקדמיה ישנם סטודנטים שיש להם ניסיון רב ברובוטיקה, ניסיון שהם מתחילים לצבור כבר בתואר הראשון – וזוהי תכנית לימודים ייחודית לאוניברסיטת בר-אילן – אך הם חסרים את הניסיון בתעשייה. 
"מדאיג אותי" אומר פרופ' קמינקא "שאצלנו בישראל, המעצמה הראשונה בעולם בתחום ההייטק, אין כמעט בכלל חברות הזנק (סטרט אפים) שעוסקות ברובוטיקה." וזהו בדיוק "מדבר המוות" שיש לחצות אותו. 

תחום הבינה המלאכותית הוא אחד התחומים היישומיים ביותר במחקר, ובאקדמיה הוא כבר מפותח מאוד, זהו כלי חינוכי להכשרת סטודנטים הלומדים מדעי המחשב. במעבדה של פרופ' קמינקא משחקים רובוטים כדורגל כקבוצה, זו הקבוצה היחידה מישראל שמשתתפת בתחרות ה"רובוקאפ" הבינלאומית המתקיימת בכל שנה במקום אחר בעולם. קבוצת הרובוטים מאוניברסיטת בר-אילן אף הגיעה לשמינית הגמר. כל רובוט בקבוצה מתפקד כיחידה עצמאית. לכל אחד מהם מערכת חישה שבאמצעותה הוא יכול להעריך במדויק היכן הוא נמצא והיכן נמצאים חבריו לקבוצה, מה המרחק מן השער, מי נמצא בפוזיציה המתאימה ביותר ואליו כדאי למסור את הכדור, מתי כדאי לסגת ומתי להתקדם. היכולות החישוביות של הרובוטים מבוססות על פסיכולוגיה חישובית, מודלים חישוביים שבאמצעותם הם יכולים לנבא את ההתנהגות של חבריהם למשחק. 


שיתוף הפעולה עם המגזר העסקי, כמו זה שמתקיים עם משרד הביטחון, עם חברת "רפאל" ועם משרד התעשייה והמסחר הכרחי גם בתחום האזרחי. באקדמיה מפתחים עשרות פטנטים כל שנה, אבל כדי שהפטנטים האלה יוכלו לחצות את "השממה" שבין האקדמיה לעולם האמיתי יש צורך בחברות העברה טכנולוגית. חברות ההעברה עוזרות להביא את הפטנטים ואת הרעיונות לכלל הגשמה, יש להאיץ את אמצעי הפיתוח, יש לשאוף לתכנות מהיר יותר ולטכנולוגיות שידחפו לפיתוח רובוטים. במשרד הביטחון הבינו את הפוטנציאל האדיר הטמון בתחום והקצאת מימון מאפשרת את הפיתוחים החדשניים – הרווח הוא מיידי. 
הרובוטים שמתכנן פרופ' קמינקא בעבור משרד ביטחון יכולים לפטרל בגבול, הם משתפים פעולה ביניהם בחלוקת השטח הנסרק ואינם מדלגים על שום נקודה, יכולותיהם מבחינה זו טובות מאלה של בני האנוש. הם מסוגלים לאתר פריצות בגדר או דמויות חשודות ולטפל בהן, וכשרובוט אחד מטפל בפריצה חבריו הרובוטים מחשבים מחדש את משימתם ומכסים גם את השטח שלו בפטרול. 

פרופ' קמינקא הביא את תחום הרובוטיקה בתוך פחות מעשור להיות אחד המובילים בארץ ובעולם מבחינה אקדמית, התחום הוא עדיין בתולי והשלב הבא יהיה שיתוף פעולה עסקי עם התעשייה האזרחית. פרופ' קמינקא, שנסע לפני כחודשיים לשנת מחקר בהרווארד, עתיד ליישם את חקר העתידים, תחום אחר שהתמחה בו, על תחום הרובוטיקה. את מחקרו יקדיש לשילוב של הרובוטיקה בתחום הביתי, אחת הדוגמאות היא פיתוח מטפלים רובוטים לאוכלוסיית הקשישים, שיחליפו את המטפלים האנושיים. 
כדי להוציא מן הכוח אל הפועל את הרעיונות, שאולי נראים לנו היום כמו מדע בדיוני (ומי מאתנו חלם על מצלמת תלת-ממד), יש ליצור מפגש פרודוקטיבי בין העולם העסקי לידע הקיים באוניברסיטה מפגש שיצייד את החוקרים והמפתחים בהבנה העסקית שחסרה להם – שיתוף פעולה כזה יהיה פורץ דרך ויוביל את המדינה קדימה ועכשיו – ישראל תהיה מעצמה בתחום הרובוטיקה כפי שהיא מעצמה בתחום ההייטק. יעד כזה תהיה בו תועלת לא רק למדינה ולתעשייה אלא לאנושות כולה, למשל, בתחום הרפואה והביו-רפואה.

 

  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon
  • BIU-16.jpg
צרו קשר

טלפון:​ ​03-5317848

מייל: Israel.Friends@biu.ac.il