המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי

השילוב בין ערכים דמוקרטיים וערכים יהודיים, מכונן את זהותה ואת משפטה של מדינת ישראל. הכרזת העצמאות קבעה את מהותה של ישראל כ"מדינה יהודית" ובו בעת אימצה ערכים ליבראליים של שוויון וחירות, המזוהים עם משטרים דמוקרטיים. חוק-יסוד: הכנסת, חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק עיגנו את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית במישור החוקתי . חוק יסודות המשפט קבע את עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל כמקור השלמה שיורי של המשפט הישראלי, ופסקי-דין עקרוניים של בית-המשפט העליון לדורותיו ביססו את האופי היהודי והדמוקרטי של המדינה כאדני שיטתה החוקתית.

על אף מרכזיותה להווייה הישראלית ולמשפט הישראלי, ואולי בגללה, הזהות היהודית-דמוקרטית של מדינת ישראל עדיין מציבה אתגר משמעותי לעוסקים בה. משמעותה שנויה במחלוקות ערכיות ופוליטיות מהותיות והיא מעוררת סבך של שאלות ציבוריות ומשפטיות, עיוניות ומעשיות. בין שאלות אלה: מהותה של ישראל כמדינת לאום; מדיניות ההגירה אליה; מעמדם במדינה של מיעוטים דתיים ולאומיים; המתחים בין מובָנים שונים של יהדות ובין זרמי היהדות שונים; הזכות להתנגד לאופייה של המדינה כמדינה יהודית או כמדינה דמוקרטית; השפעת זהותה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית על עיצוב משפטה, מרחבה הציבורי, מוסדותיה וחיי הכלכלה והתרבות שלה; ומקומם של המשפט העברי והיהדות בעיצוב משפט המדינה.

לעיתים נדמה, כי בשל הקושי להכריע בשאלות אלה ובשאלות אחרות הנוגעות למהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, רבים בציבור הישראלי מבקשים לוותר על רכיב מסוים בצימוד המאתגר של יהודית-דמוקרטית, או לחזק רכיב אחד על חשבון הרכיב האחר, או אפילו לדלל את משמעותם של שני הרכיבים כאחד.

בשנים האחרונות הדיון הציבורי בישראל מעצים את קול שתי קבוצות: קבוצה אחת הבוחנת שאלות סוגיות העולות על סדר-היום הישראלי מנקודת מבט "יהודית" טהרנית, המזוהה עם עמדות הלכתיות מסורתיות ולעיתים אף אנטי-ליברליות. הקבוצה השנייה ניגשת לאותן סוגיות ממש מנקודת מבט "דמוקרטית" טהרנית לא פחות, המתפרשת כאוניברסאלית-ליברלית-מערבית, המנותקת מן ההקשר היהודי. בלהט המאבק בין שתי הקבוצות, לעיתים מושתק קולו של רוב הישראלים, המזדהים עם ההגדרה הדואלית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, המתבטאת בהכרזת העצמאות ובחוקי-היסוד, רואים ביניהם הרמוניה וסינרגיה ולא סתירה ודיסוננס, ומבקשים שמשפט המדינה ישקף שילוב בין שני הערכים.

הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן חרטה על דגלה מחויבות עמוקה לפיתוח המשפט הישראלי בכלל ולאופיו היהודי והדמוקרטי בפרט, מתוך מחויבות זו ביקשה הפקולטה להקים מרכז למשפט יהודי ודמוקרטי, שיכנס יחדיו חוקרות וחוקרים, מורות ומורים, פעילות ציבור ופעילי ציבור מרקעים מגוונים, אשר יבקשו לחקור את משמעותו של הצימוד "יהודית ודמוקרטית" ולהציע חלופות שונות להגשמתו בחיי המעשה בכלל, ובמשפט המדינה בפרט.

הגדרת "משפט יהודי" ו"מדינה יהודית", במסגרת המרכז, תהיה רחבה ותכלול משפט עברי, חקר הלכה, חקר הציונות והישראליות כמו גם יחסה של המדינה ליהודי התפוצות. הגדרת "דמוקרטיה" והגדרת "מדינה דמוקרטית", במסגרת המרכז, תכלול התייחסות למבנה החוקתי של המדינה, לעיצוב מוסדותיה, לזכויות האדם ולמעמד המיעוטים בה, ולמקומה בקרב האומות שוחרות החירות והחופש. כמענה למצב הקיים, בו הדיאלוג בין שיח יהודי לשיח דמוקרטי דל, ישמש המרכז פלטפורמה לדיאלוג בין ההיבטים היהודיים והדמוקרטיים של החברה הישראלית ושל המשפט הישראלי, ולחשיבה משותפת הנהנית מהזנה הדדית בנוגע לסוגיות שונות שהחברה בארץ מתמודדת עימן. המרכז ישלב פעילות אקדמית מסורתית של מחקר והוראה עם פעילות מוכוונת קהילה, שמטרתה השפעה ישירה על השיח הציבורי הישראלי.

 

 

מטרות המרכז

 

במישור המחקרי - עידוד חוקרים צעירים מצטיינים לעסוק בצימוד "יהודית ודמוקרטית", תוך הגשמתו במשפט ובחברה הישראלית.

במישור הציבורי - עוררות ופיתוח השיח היהודי-דמוקרטי תוך הצעת פתרונות לבעיות קונקרטיות שהציבור הישראלי נתקל בהן, מתוך נקודת מבט יהודית ודמוקרטית, הצפת נושאים למודעות הציבורית פריסת הפתרונות וייצור פתרונות מדף לבעיות (באמצעות חוקרי אקדמיה, מנהיגים דתיים, אנשי רוח, אנשי תקשורת ואנשי מעשה).

לאתר המרכז >>>

  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon
  • BIU-16.jpg
צרו קשר

טלפון:​ ​03-5317848

מייל: Israel.Friends@biu.ac.il