ציונות ומחקר בגליל

ד"ר משה דסאו, הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי

חלוציות וערכיות מאפיינות את מחקריו של ד"ר משה דסאו, מדען בכיר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל || ד"ר דסאו מבקש לפתח חיסונים ושיטות טיפול למחלות זנוחות - מחלות מידבקות, שהיום אלפים מתים מהן במדינות נחשלות  ועניות, ובעתיד הן עלולות לפגוע בכולנו // זיו עדאקי

ד"ר משה דסאו, ביוכימאי וביולוג מבני, חוקר נגיפים (וירוסים), הגורמים לקדחות שתת-דם מידבקות, קשות ואף קטלניות. את מעבדתו הקים בפקולטה לרפואה בצפת לאחר שסיים התנסות פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ייל בארה"ב, והיום זו אחת משתי מעבדות העוסקות בתחום זה בארץ ובין הבודדות בעולם. "כבר בראיונות הקבלה לפקולטה הרגשתי את החלוציות המדעית המאפיינת אותה, והיא קסמה לי מאוד. בשנה האחרונה עברנו רעייתי נורית, אני ושלושת ילדינו לביתנו שביישוב הקהילתי כמון." נורית, עורכת דין במקצועה, מרכזת את הפורום האזרחי לשוויון רפואי בגליל, וכך בני הזוג מעורבים בעשייה ציונית חברתית, מדעית ורפואית, המקדמת את הצפון.
"החזון שלנו במעבדה הוא לפתח חיסונים או טיפולים למחלות נגיפיות, שפוגעות בכ-300,000 איש בשנה ושאחוזי התמותה מהן יכולים להגיע גם ל-30 אחוזים. אף על פי שאלפי אנשים מתים ממחלות אלו בכל שנה, חברות התרופות אינן מפנות מספיק משאבים לפיתוח טיפולים בעבורן ומעטים בעולם המחקרי עוסקים בהן," אומר ד"ר דסאו, אשר מתוך מחויבות לאנושות כולה, גם לאוכלוסיות עניות ורחוקות מאתנו, מבקש לעזור לאלו שאין להם את המשאבים ואת כלים לעסוק במחקר.
"אנו חוקרים את הנגיפים שמחוללים קדחות קשות, כגון נגיף ההנטה וקדחת זבוב-החול, המוכרת לנו בישראל, נגיפים שבינתיים אינם מהווים איום מקומי, אך עד מהרה יכולים להתפתח ולהיות מהותיים כפי שקרה עם אבולה ועם סארס, מחלות מידבקות וקטלניות, שהחלו באזורים נזנחים (אפריקה ודרום-מזרח אסיה) והפכו לאיום בריאות עולמי.
"כביולוג מבני אני מעוניין לגלות כיצד נראים הנגיפים ברמה האטומית, קרי כיצד בנויים החלבונים הנגיפיים, ומתוך המידע הזה לפתח אמצעים לנטרולם. אפשר לדמות את הנגיף למספריים. אם אנחנו יודעים כיצד מספריים מחקרים חדשניים וגילויים מרתקים נראים, אנחנו יכולים לשער שאם נקשור את הלהבים שלהם זה לזה, לא יוכלו המספריים לפעול, וזה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות.
"חשוב להדגיש כי ההתייחסות למחלות האלה כאל בעיה של מדינות העולם השלישי בלבד היא מטעה. בעולם הגלובלי שבו אנו חיים, אנשים נעים בקלות רבה בכל רחבי תבל, ואנחנו נתונים בסכנה של ממש להעברת מחלות ממקום למקום. נוסף על כך, הסיכוי שזני נגיפים אלו יהפכו לאלימים, לעמידים ולקטלניים הוא גבוה מאוד, משום שהרבה טעויות מתרחשות בזמן שִכפול החומר הגנטי שלהם, טעויות שיכולות להביא להתפתחותם של זנים אלימים יותר. אם לא נלמד את המנגנונים של הנגיפים הללו ואם לא נפתח כלים להתמודד אתם היום, נעמוד לפני שוקת שבורה בעוד עשרים שנה ואולי אף בטווח קרוב הרבה יותר. המטרה שלי היא שבהתפרצות הבאה של מחלה מידבקת מסוג זה יהיו לנו הכלים להתמודד אתה באופן מיידי ולהציל את חייהם של אלפים רבים."
אנו יודעים מהתפרצות מגפות בעבר, שאוכלוסיית אזור מסוים, למשל אפריקה, יכולה להיות עמידה גנטית בפני נגיפים שאם יגיעו עם גלי ההגירה לאירופה – עלולים לפגוש אנשים עם מערכות חיסוניות שאינן יכולות להתמודד עמם. "דוגמה עצובה למקרה כזה היא סיפור מותה של ד"ר קרן אמבר, חוקרת ישראלית שחקרה התנהגות נברנים ונדבקה מנגיף ה- Puumala (ממשפחת ה-Hantavirus), המועבר על ידי מכרסמים אלו. ד"ר אמבר נדבקה במחלה ונפטרה בתוך שלושה ימים בלבד, בבית החולים בפינלנד שם ערכה את המחקר. ברוב המקרים, הנגיף הזה יגרום לשפעת קלה, אבל פגישה של זן אלים עם גנטיקה מסוימת של הפונדקאי עלולה להסתיים בתוצאה קטלנית, שתביא למוות." בעת האחרונה, פרסמו ד"ר דסאו וצוות מעבדתו מאמר פורץ דרך בכתב-העת האיכותי בתחום הווירולוגיה PLOS Pathogens ובו תיארו את מבנה חלבון המעטפת של נגיף ה- Puumala וכיצד הוא חודר לתאי המאחסן והציעו אתרי מטרה על גבי החלבון הנגיפי, שבאמצעותם אפשר למנוע מהנגיף להיכנס לתאי המאחסן, כלומר למנוע את ההדבקה.
לד"ר דסאו שיתוף פעולה מחקרי עם המרכז לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC) במרילנד ארה"ב, אשר הגדיר כמה מהנגיפים הללו כקטגוריה A במחלות המסוכנות, וקבע שיש להם פוטנציאל לשמש גם כאמצעי טרור ביולוגי, ומכאן משנה חשיבות לעבודתו המחקרית של ד"ר דסאו.
ד"ר דסאו שותף לעיצובה של הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל, הוא אומר: "אנו, הדור הראשון והשני של מדעני הפקולטה, מתווים את הדרך ואת הערכים שלאורם היא פועלת, כולנו מחויבים לחזון ושותפים להחלטות הרות גורל. דיקן הפקולטה,
פרופ' טור-כספא, פתוח לשמוע דעות שונות ומעודד את המעורבות שלנו. צוות החוקרים הוא מעמודי היסוד שעליהם בנויה הפקולטה וזו זכות מיוחדת בשבילי להיות שותף בעשייה זו, זכות שכמותה לא חוויתי בשום מוסד אחר."

  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon
  • BIU-16.jpg
צרו קשר

טלפון:​ ​03-5317848

מייל: Israel.Friends@biu.ac.il