רובוטים לוחמים

ד"ר נעה אגמון, המחלקה למדעי המחשב

ישראל היא אחת המדינות המובילות בחדשנות בעולם, העובדה שמדינתנו מוקפת אויבים ומתמודדת עם איומים תמידיים מחייבת את החוקרים ואת הממציאים שלנו להתייחס למציאות מורכבת. מחקריה הייחודיים וחשיבתה פורצת הדרך של ד"ר נעה אגמון מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן מוקדשים לפיתוח מענה לצרכיה של ישראל מול אויביה

 

בתחילת דרכה האקדמית חקרה ד"ר נעה אגמון כסטודנטית במכון ויצמן ישויות תאורטיות, היום היא מפתחת מחקר יישומי מוביל באוניברסיטת בר-אילן. "רציתי חיבור לצד הפרקטי יותר של המחקר והמנחה שלי המליץ לי להגיע לאוניברסיטת בר-אילן, שבה דגש מיוחד על מחקר יישומי בתחום הבינה המלאכותית והרובוטיקה. וכך את הדוקטורט ערכתי בהנחיה משותפת של חוקרים מובילים בתחומים הללו, פרופ' שרית קראוס ופרופ' גל קמינקא, והרחבתי את העבודה שלי לישויות פיזיות – אלו הם הרובוטים," מספרת ד"ר אגמון. "אני מביאה עמי למעבדה רקע תאורטי רב וזוהי ראייה ייחודית ומרכיב מאוד חשוב במחקרים שלי, אני יכולה להבטיח הבטחות תאורטיות וגם לבדוק אותן ולראות עד כמה הן עובדות בפועל."

ד"ר אגמון מקבלת את הרובוטים ואת יכולותיהם כנתון ומפתחת אלגוריתמים, המנחים את התנהגות הרובוטים לבצע את משימותיהם באופן האופטימלי. ד"ר אגמון חוקרת בתחומי הביטחון, והמיקוד הוא התנהלות רובוטים בסביבה שיש בה יריב, שמנסה לפגוע ברובוטים עצמם או במשימה שלהם – וזהו ייחודה של המעבדה. "מעט מאוד חוקרים בארץ ובעולם בוחנים התנהלות של רובוטים בסביבה שיש בה איומים," אומרת ד"ר אגמון שזיהתה עד כמה חשוב מחקר זה עוד במהלך הדוקטורט שלה "לא חסרים קשיים, תקלות, חוסר ודאות בעבודה זו גם בלי להביא בחשבון גורמים הפועלים במכוון נגד הרובוטים והמשימה שלהם. אבל הרובוטים משמשים אותנו ביותר ויותר משימות ובגוון רחב יותר ויותר של סביבות ואנו חייבים להביא בחשבון איומים ויריבים. היום, הגישה הזאת נכנסת לעוד ועוד מחקרים בעולם."

אחד המחקרים שבהם עוסקת ד"ר אגמון הוא כיסוי שטחים בסביבה שיש בה איומים. "אפשר לקחת כדוגמה את שואב האבק הרובוטי, זהו רובוט שצריך לנקות שטח, יש לו מסלול שבו הוא נוגע בכל נקודה בשטח פעם אחת כדי לנקות אותה. זוהי סביבת עבודה ניטרלית. במעבדה שלי אנו בוחנים רובוט דומה שצריך לעשות בדיוק את אותה משימה אבל בשדה מוקשים. הסביבה היא עוינת והמשימה הופכת מורכבת יותר. גם הרובוט מנטר המוקשים צריך לעבור בכל נקודה בשטח פעם אחת, ואנו בודקים כיצד כדאי שיעשה זאת תוך כדי שהוא ימקסם הסיכויים שלו לשרוד וינטר מוקשים רבים ככל האפשר. הרובוט לא יכול להימנע מהמפגש עם המוקשים, אבל הוא צריך לעבור עליהם בצורה חכמה. הבעיה מורכבת מאוד מבחינה חישובית, ואנחנו מציעים פתרונות המקרבים אותנו לפתרון אופטימלי."

מחקר נוסף, שממומן על ידי הקרן הלאומית למדע, עוסק בתנועה של צוות רובוטים במבנה באזור שיש בו איומים. "מטרתנו במחקרים אלו היא גם לשמור על המבנה ועל הקשר בין הרובוט לחבר צוות אחד לפחות וגם לדאוג שישרדו במעבר דרך השטח הזה. אנו יודעים, למשל, שבחיל האוויר טסים ברביעיות או קבוצות גדולות יותר בעת ביצוע משימה. הטיסה במבנה מאפשרת לטייסים, בין היתר, לחפות זה על זה. בהתאם, השאלה המחקרית שלנו היא באיזה מבנה כדאי שינועו כלים קרקעיים ואוויריים לא מאוישים כדי שיוכלו גם לבצע את המשימה בדרך הטובה ביותר, גם להתגבר על איומים וגם להמשיך ולחפות זה על זה בצורה המיטבית."

מטבע הדברים, לד"ר אגמון היו וישנם שיתופי פעולה רבים עם משרד הביטחון ועם חברות בשוק הפרטי, כגון, חברת בוינג וחברת לוויין, שאת שמה ואת טיב שיתוף הפעולה עמה איננו יכולים לפרט.  

במעבדות בכל רחבי העולם עוסקים היום בכלים לא מאוישים, ממכוניות ומוניות ללא נהג, שכבר החלו בנסיעה ניסיונית ברחבי העולם, ועד ננו-רובוטים שיסתובבו בגוף שלנו ויחלקו תרופות, "המערכות הללו יכולות לעבוד מצוין," אומרת ד"ר אגמון "אבל עוד ייקח זמן עד שנראה אותן בשימוש רווח. יש לכך סיבות משפטיות וחוקיות וגם כלכליות וחברתיות, אבל הסיבה המהותית ביותר היא שצריך לסמוך על המערכות האוטונומיות לפני שיסכימו להשתמש בהן, למשל, בתחום הביטחוני. השאיפה שלנו היא להרחיב את השימוש במערכות הללו, גם אם אינן מושלמות, כדי שנוכל להמשיך לפתח ולשפר אותן מתוך העבודה בשטח, כשהמטרה המרכזית שעומדת לנגד עינינו היא לשמור על חיי אדם."

  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon
  • BIU-16.jpg
צרו קשר

טלפון:​ ​03-5317848

מייל: Israel.Friends@biu.ac.il