התגלית הביו-טכנולוגית הגדולה של המאה ה-21
פרופ' חיים כהן, הפקולטה למדעי החיים

מהפֵכה של ממש מתרחשת במעבדתו של פרופ' חיים כהן, שהצליח לאתר את החלבון שיאפשר לנו לחיות חיים ארוכים יותר מבלי שמחלות הזִקנה יפגעו באיכותם. העתיד על פי פרופ' כהן: בני 100 בלי סוכרת, בלי סרטן ובלי אלצהיימר

 

כבר משנות ה-30 של המאה העשרים יודעים חוקרים שהפחתה בצריכת הקלוריות מאריכה את תוחלת החיים, וחשוב יותר, היא דוחה את הופעתן של מחלות תלויות גיל כגון סוכרת, אלצהיימר, שבץ ועוד. השמנת-יתר, המגפה של המאה ה-21, על פי ארגון הבריאות העולמי, גם היא מאיצה את התפתחותן של המחלות הללו וכך נקשרות יחדיו זִקנה והשמנת-יתר במחקרו של פרופ' כהן.

"בעוד עשרים וחמש שנים, אחד מכל שלושה יהיה אדם שגילו יותר מ-65," אומר פרופ' כהן, חוקר בכיר בפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן. "העובדה הזאת מציבה לפני העולם אתגרים כלכליים וחברתיים, יהיו לנו משפחות של שלושה ואפילו ארבעה דורות, והאתגרים הרפואיים הם הקשים ביותר. ככל שעולים בגיל יש קפיצה בתדירות הופעתן של מחלות תלוית גיל, ההערכות אומרות שאחת מכל שלוש נשים ואחד מכל שני גברים בני 80 ומעלה יהיו חולים בסרטן, עלייה דרסטית תחול במספר החולים בסוכרת סוג 2 ועוד.

"במעבדה שלנו אנחנו לא מחפשים רק להאריך חיים אלא ובעיקר להאריך את החיים הבריאים," מדגיש פרופ' כהן, שחזר לאוניברסיטת בר-אילן לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, האוניברסיטה החלה אז בגיוס נרחב של חוקרים בתחומי הביולוגיה והפכה למוסד מחקרי צעיר ותוסס, מקום שרוצה לעשות מהפכות, וזה בדיוק מה שקורה במעבדתו של פרופ' כהן.

במחקר שהתחיל פרופ' כהן בהרווארד נמצא שלמשפחת חלבונים בשם סרטואינים, הפועלת בגופנו, יש השפעה על תוחלת החיים בחיות מודל כגון שמרים, תולעת וזבוב; אם מקבלים החלבונים הללו ביטוי-יתר, כלומר, מופיעים בכמויות גדולות מהרגיל, תוחלת החיים עולה ואילו כאשר הם מבוטאים בחסר היא מתקצרת. מאמר שפרסם פרופ' כהן בכתב-העת Science הראה קשר בין הגבלת צריכת הקלוריות בבני אדם לעלייה בביטויו של חלבון זה, וזהו ממצא יישומי שהוביל הלאה את המחקר.

 

"במעבדה בבר-אילן לקחנו את אחד החלבונים מהמשפחה הזאת, שמו 6SIRT, וחיקינו עלייה בחלבון זה באופן מלאכותי. יצרנו עכבר שקראנו לו MOSES ( Mice Overexpressing Exogenous SIRT6) – שבו מבוטא ביתר  SIRT6 (פי שלושה עד פי חמישה). ראינו שעשרות עכברים רגילים שאכלו מזון עתיר שומנים השמינו מאוד ופיתחו את כל המחלות הקשורות בהשמנה, ואילו עכברי מוזס שלנו היו מוגנים כנגד השמנה והתסמונת המטבולית, כלומר, צברו פחות שומן בטני, לא פיתחו סוכרת ודלקות בלבלב ועוד. למחקר הזה פוטנציאל עצום מבחינה רפואית," מסביר פרופ' כהן "משום שיש כאן מטרה לפיתוח תרופה. יותר מזה, בדקנו את תוחלת החיים של עכברי מוזס הללו וראינו שבתנאים רגילים הם חיים 18-17 אחוז ולעתים גם 20 אחוז יותר מעכברים רגילים. במונחים של בני אדם מדובר בתוספת של 16 שנים לפרט."

המחקר פורסם בכתב-העת המדעי היוקרתי Nature וזכה לתהודה רבה, כתבות נכתבו בעקבותיו והקהילה המדעית רעשה. "הצלחנו להאריך חיים בבריאות וזו מהפכה של ממש," אומר פרופ' כהן "אנחנו ממשיכים לבחון את המסלול המולקולרי שדרכו עובד SIRT6 – וכותבים מאמר המשך על הפרמטרים הבריאותיים שהשתנו אצל עכברי מוזס בעקבות הפעלתו. אחד הדברים שהראינו הוא שמנגנונים שאנחנו יודעים שמופעלים כתוצאה מצריכת קלוריות מוגברת מדוכאים אצל עכברי מוזס; דבר נוסף שגילינו הוא שמסלולIGF1 , שבו מופרש הורמון דמוי אינסולין, עובד ברמה יעילה יותר. המסלול הזה קיים אצל כל היצורים ונמצא גם אצל בני אדם ובייחוד אצל אנשים שהאריכו חיים והם בני 100 שנים ויותר. נוסף על כך, יצרנו מסלול שמדמה את הטיפול השכיח ביותר בסוכרת סוג 2, מסלול זה מדמה את פעילותה של התרופה גלוקופאג' (מטפורמין).

 

"הפוטנציאל הוא עצום, והאתגר שאנו עובדים עליו עכשיו הוא איך מתרגמים את כל זה לבני אדם. אנו מפתחים תרופות שיפעילו את SIRT6 ובעצם יחקו את המצב הבריאותי בהגבלת קלוריות. אנחנו מפתחים מולקולות, כלומר תרופות, שאפשר לתת לאדם פעם ביום או פעם בשבוע, והן יעכבו את הופעתן של המחלות התלויות בגיל ואף ישפרו פרמטרים הקשורים בהשמנה ובסוכרת, אשר מקדמות הזדקנות, יעכבו התפתחות מחלות הסרטן ותהיה להן השפעה אפילו על פרמטרים התנהגותיים. אנו עושים זאת באמצעות שיתופי פעולה עם חברות תרופות, ואוניברסיטת ומקדישים עתה עבודתנו לפיתוח התרופה הזאת לא רק למניעה אלא גם לטיפול שלאחר מעשה, כלומר לעכב את המחלות ואף להחזיר את הרקמות למצב בריא יותר."

פרופ' כהן זכה בפרסים ובמענקים יוקרתיים על מחקריו והוא עומד בראש המרכז המטבולי הלאומי במרכז המצוינות למחקר מדעי בתחום מחלות מורכבות בבני אדם (חלק מהמיזם הלאומי I-Core); במרכז שותפות אוניברסיטת בר-אילן, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, ובתי החולים שיבא, תל השומר והדסה. המרכז המטבולי שהוקם באוניברסיטת בר-אילן הוא ייחודי מסוגו בארץ ובו מכשור מדעי מתקדם, כגון מכשיר המודד בבת אחת 50 עד 100 פרמטרים שונים בדם, MRI להדמיה של חיות,  NMR הבודק את אחוז השומן בגוף החיה ו-8 כלובים בעלות של מיליוני ש"ח, שבודקים את בעל החיים בכל כיוון אפשרי: מה אכל ומתי, לאן הוא זז, האם הוא פירק שומן או סוכר בנקודת זמן מסוימת – מה שמאפשר לדעת למשל מהם מקורות האנרגיה של בעל החיים בתנאים של הרעבה ובתנאים של השמנה, אפשר לבחון מה הן ההשלכות של טיפול מסוים על שרפת שומנים ועוד.

"המרכז הזה מקנה לנו יכולת מחקרית פורצת דרך בתחום ההשמנה והסוכרת, שהפכו כאמור לבעיה מרכזית בעולם ובישראל. המחקר בתחום רב וכל מי שרוצה לחקור את המודל שלו ברמה כזאת מגיע אלינו ועושה זאת באוניברסיטת בר-אילן. ההשקעה שלנו הופנתה בעיקר לגיוס חוקרים צעירים ומבטיחים מכל רחבי הארץ – והשילוב של מכשור מתקדם והון אנושי איכותי הוא כוח מחקרי של ממש, שימשיך לעשות מהפכות ולהצעיד את האנושות קדימה."

  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon
  • BIU-16.jpg
צרו קשר

טלפון:​ ​03-5317848

מייל: Israel.Friends@biu.ac.il