רפואה אישית

פרופ' בלהה פישר, המחלקה לכימיה

פרופסור בלהה פישר עם סטודנטים במעבדה

פרופ' בלהה פישר, ראש מעבדת כימיה תרופתית באוניברסיטת בר-אילן, עוסקת בפיתוח תרופות למגוון רחב של מחלות קשות כגון אלצהיימר, דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס) וגלאוקומה, ובפיתוח שיטות של אבחון אישי מולקולרי לזיהוי תת-סוגי סרטן השד   

 

"בגוף שלנו יש מגוון עצום של מולקולות, הן בונות את השרירים, את העור ואת השֵֹער; הן מאפשרות לגוף שלנו לרקוד, לזכור, ללמוד ולאהוב," אומרת פרופ' פישר, שעומדת בראש המעבדה לכימיה תרופתית באוניברסיטת בר-אילן זה 20 שנה. "אנחנו מחפשים מולקולות טבעיות שנמצאות בגוף, שנוכל לבצע בהן שינויים כימיים מזעריים ככל האפשר כדי שמצד אחד הגוף יזהה אותן והן לא תהיינה רעילות, ומצד שני, השינויים הכימיים הללו יקנו להן תכונות מרפאות – כלומר, אנחנו הופכים את המולקולה מהגוף לתרופה.

"הכימאים התרופתיים הנם ממציאים – עלינו להציע חומרים חדשים, שלא היו קיימים עד כה, כדי לעורר את עניינן של חברות התרופות," אומרת פרופ' פישר, שעל שמה רשומים 10 פטנטים ומעל ל-100 מאמרים. "פיתוחה של תרופה נמשך כ-20 שנים וההשקעה הכספית בפיתוח מגיעה למיליארד וחצי דולרים. אנחנו עוסקים בכמה פרויקטים מצליחים של פיתוח תרופות, מהם גם למחלות שאין להן היום שום תרופה, כגון מחלת המפרקים אוסטאוארתריטיס, המתאפיינת בשחיקת סחוסים, בעיקר בברך. זוהי מחלה שכל אחת ואחד מאתנו יחלה בה בשלב כלשהו בחייו. במחקר זה אנו משתפים פעולה עם ד"ר אורי ארד, ראומטולוג בביה"ח איכילוב, שאת יעילות החומר שלנו אנו בודקים על דוגמיות סחוס ממטופליו, שעברו ניתוח להחלפת ברך. שני חומרים אחרים, הפועלים במשולב, אנו מפתחים לריפוי מחלות מעיים דלקתיות כגון קרון וקוליטיס, בשיתוף אוניברסיטת שרברוק בקנדה. תרופה שפיתחנו לגלאוקומה, גורם ראשון בעולם לעיוורון, בדקנו בארנבות, שעיניהן דומות מאוד לעיני אדם, ונמצא שהיא מורידה ב-45 אחוז את הלחץ התוך עיני – אין חומר דומה לזה בשוק. יותר מזה, התרופה הנפוצה היום 'טימולול' אינה מתאימה לחולי אסתמה, סוכרת, ברונכיט ולחולים במחלות לב – שהם רוב חולי הגלאוקומה, ואילו החומר שלנו בטוח גם לשימוש בחולים אלו. את התרופה אנו מפתחים בחממת 'גלאוקופארם', שזכתה במימון משרד הכלכלה."

 

את המוטיבציה לעסוק בשני פרויקטים אחרים חשובים ומאתגרים מאוד קיבלה פרופ' פישר בעקבות מאורעות קשים בחייה האישיים: "חברה טובה שלי נפטרה מסרטן השד, סבתי ואמי חלו שתיהן באלצהיימר, ואני הדור הבא – הראייה שלי עניינית ומפוכחת," מדגישה פרופ' פישר. "בשני הפרויקטים הללו: מציאת תרופה לאלצהיימר ואבחון מולקולרי של סוג סרטן השד של החולה, אנו רושמים הישגים מרשימים. יחד עם זאת, דרושים לנו משאבים רבים כדי להמשיך לערוך ניסויים ולפתח ולשפר הן את החומרים שהמצאנו והן את הטכנולוגיה. 

"כדי להילחם במחלת האלצהיימר פיתחנו מולקולה שהיא כמו 'אולר שוויצרי' – היא יכולה לבצע בו-זמנית משימות תרפויטיות מגוונות שבהן מאתגרת אותנו המחלה, למשל: החומר נוגד חִמצון ומגן על תאי העצב מפני עקה חִמצונית, קושר יוני מתכות רעילים, מגן מפני חלבון אמילואיד בטא הרעיל לתאי עצב, מעודד שגשוג וחִיוּת של תאי עצב ועוד. את החומר בדקנו על תאי עצב של חולדות, והוכחנו את יעילותו במבחנה. אחרי כן התחלנו לבדוק את החומר בעכברי מודל למחלת האלצהיימר. בדקנו מודל אגרסיבי ביותר של המחלה, המחקה בצורה טובה את מה שקורה במוחות של חולי אלצהיימר, והשתמשנו בפרוטוקול מאתגר מאוד כדי לבחון את יכולתו של החומר לעצור את התפתחות המחלה. בניסויים הראינו שלחיות החולות, שטופלו בחומר שלנו, יש יכולות למידה וזיכרון דומות לאלו של חיות בריאות וכך גם המאפיינים ההתנהגותיים שלהן – וזהו הישג גדול מאוד. את מחלת האלצהיימר אפשר לאבחן הרבה לפני שמופיעים התסמינים של המחלה ולכן טיפול מונע הוא מצוין," מסבירה פרופ' פישר "היום חולים באלצהיימר יותר מ-35 מיליון איש ברחבי העולם ועד שנת 2050 מספר זה צפוי לגדול פי שלושה – והזמן דוחק.

 

"בעוד למדע יש שיטות יעילות לאבחון מחלת האלצהיימר, השיטות לאבחון מחלות הסרטן אינן מתקדמות דיין. סרטן השד, שבו אנו מתמקדים, אינו מחלה אחת כי אם משפחה שלמה של מחלות. כדי לטפל בחולה באופן מותאם אישית, יש לזהות את הסרטן זיהוי מולקולרי. שיטות האבחון הקיימות אינן מדויקות דיין, דבר שעלול לגרום לטעויות באבחון. כך, למשל, חולות עלולות לקבל טיפול כימותרפי בזמן שהיו צריכות לקבל תרופה ביולוגית. מטופלת כזאת תסבול מנשירת שֹער, מבחילות, מחולשה וכל יתר תופעות הלוואי הקשות, ולא רק שלא תתרפא, היא גם תאבד זמן יקר, שבו הגידול יוסיף ויתפתח – אבחון הוא עניין של חיים או מוות," מדגישה פרופ' פישר "ואנו מציעים דרכים חדשות לזיהוי סמנים (מרקרים) ולאפיון מולקולרי של תת-הסוגים של סרטן השד. הצלחנו לזהות סמנים כאלה בתמציות של תאים סרטניים ולעשות זאת בצורה רגישה וממוקדת; כלומר, יש לנו אפשרות לזהות כמות מזערית של סמן מסוים מתוך כלל הרנ"א של התא. אמצעי האבחון הזה הוא אוניברסלי ומתאים לכל מחלות הסרטן וגם למחלות נוספות שבהן הימצאותם של סמנים מסוג מסנג'ר רנ"א (חומצת גרעין שעל פי תבניתה נוצרים חלבונים) בכמות גדולה מעידה על המחלה. הטכנולוגיה, שמבוססת על פלואורסנציה (הסמן זורח באור) היא פשוטה, יעילה, מהירה ורגישה מאוד, ובעבור חולים בכל רחבי העולם היא טומנת בחובה תקווה להצלת חייהם, להקלה בסבלם ולשיפור איכות חייהם. זו חובה ושליחות שלי, של הסטודנטים שלי ושל המשקיעים העסקיים לחבור יחד כדי לקדם את פיתוחן של התרופות ושיטות האבחון ולהביא להבשלתם."

  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon
  • BIU-16.jpg
צרו קשר

טלפון:​ ​03-5317848

מייל: Israel.Friends@biu.ac.il